יעלה ויבא הרגע הזה
ייבקע בו יום חדש
והנהר היוצא מעדן יירד וישקה את גני
מעיין חיים כרחם אמי יעטוף
וייטע בי שוב את הכח
לעורר את האור הגדול שחבוי בתוכי

ואף על פי חשכת הלילה וצינתו
לא ייחדל מבוע מזרימתו
מתוך התהומות עולות דמעות
וממיסות את השכבות שכיסו את עיניי, שפתיי וליבי
ובשארית כוחותי אתייצב בראש ההר
ואשא את קולי

 

הבא בתור